במות אדם עובר עזבונו ליורשיו, היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה, הירושה היא על פי דין או כאשר אדם הניח צוואה.

"צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.

במובן המשפטי, "צוואה" היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אשר יהא בר-תוקף – אם נעשה באחת הדרכים הקבועות בדין, ולא נפל בו פגם שלא ניתן לתיקון.

לרוב, הצוואות המקובלות הינם צוואה בכתב יד, או צוואה בפני עדים

בצוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו, אותו אדם.
צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו
העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
המצווה רשאי להפקידה אצל רשם לענייני ירושה, ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לענייני ירושה.
לרוב צוואה או עיזבון מתנהלים דרך מנהל עיזבון טרם העברת הירושה לנמענים. לעיתים אדם בעיזבונו, צוואתו או במעמד פתיחת חשבון ביטוח חיים המבקש לתרום חלק מהסכום למטרות בהם חפץ, מעבר לילדיו או משפחתו. בצוואות לעיתים אף מציין אדם את הצורה והתנאים בהם יחפוץ כי הכספים, לרבות קרנות נאמנות יועברו לילדיו או למוענים לחלק בירושה.